הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב דו גלגלי, לא ציית לאות עצור שניתן לו על ידי שוטר במדים, ובכך שנהג ברכב על המדרכה, שלא לשם חצייתה, כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.
בפניי העיד השוטר אקטן ארמון, אשר ערך הזמנה לדין (ת/1) ודו"ח פעולה (ת/2) .
מאחר והיה קושי בקריאת חלק מהרשום בנסיבות המקרה, בת/1, הקריא העד את תרשומתו, וזו נרשמה בפרוטוקול מיום 24.2.11, (עמוד 2 )
כמו כן , העיד הנאשם אשר הגיש אף הוא מסמכים מטעמו.
התביעה ביקשה מבית המשפט לקבל את גרסת השוטר, אשר לטעמה , זיהה את הנאשם, בוודאות.
התביעה מבקשת אף להיבנות מכך שהנאשם לא הביא עמו לעדות את אמו של הנאשם, שהינה הבעלים של הרכב, בכדי שתעיד ותמסור מי השתמש ברכב אשר בבעלותה באותה העת.
הנאשם בסיכומיו, ביקש מבית המשפט שלא לקבל את גרסת השוטר, הנאשם התייחס ממושכות למפגש נוסף שהיה בינו לבין השוטר כ- 3 שבועות לפני מועד ההוכחות (24.2.11) , ומהתנהלותו של השוטר במפגש זה, מבקש הנאשם להסיק שהשוטר איננו דובר אמת.
ברשות בית המשפט הוסיפה גיסתו של הנאשם , אשר התלוותה לנאשם במהלך הדיונים, טיעונים נוספים, ובהם התייחסות לסתירה בין עדות השוטר לבין תרשומתו, וכן, התייחסות לזיהויו של
האופנוע, והקושי לזהות את הנאשם בהיותו חבוש בקסדת "חצי", אשר מסתירה כדבריה "חצי מהפנים".
דיון והכרעה
זיהוי הנאשם
לאחר ששמעתי את עדותו של השוטר, וקראתי את תרשומותיו (ת/1, ת/2) , לא מצאתי מקום לפקפק באמינות גרסתו.
במהלך חקירת השוטר על ידי הנאשם, ניתן היה להיווכח למעלה מכל ספק, שהשוטר מכיר את הנאשם, היכרות ממושכת, הן במועד המשפט, והן במועד ביצוע העבירה.
השוטר מתאר בת/1, "זיהיתי אותו כמוכר לי, עם קסדת חצי, על פי בעלים הגעתי לכתובת הנ"ל, הוא לא אותר בביתו, מדובר ביצחק חנין, אשתו הייתה בבית...."
בת/2, מתאר השוטר כדלקמן:
"...והנהג והנוסע, עם קסדות חצי כאשר רואים את הפנים שלהם, והם הסתכלו עליי, והנהג היה מוכר לי, נראה דתי, עם זיפי זקן.......הוא עלה על המדרכה, ונסע חזרה על המדרכה המערבית , ונסע חזרה לכיוון צפון, ונכנס ונכנס בין הבניינים של הלוחמים, ונעלם".
בהמשך לתרשומת זו, מציין השוטר "בדקתי את הקטנוע במסוף, הוא מופיע שייך לציפורה בן נעים...ויש לה שם משפחה קודם חנין , ובדקתי את הילדים שלה, ויש לה ילד יצחק חנין, ונזכרתי שזה הנהג שברח, וזיהיתי אותו".
לאחר שאיתר השוטר את כתובתו של החשוד יצחק חנין (הנאשם) , פנה לכתובת זו, וכשנכנס לביתו, ראה את תמונת החשוד בסלון, וכדבריו בת/2, "זיהיתי אותו בוודאות כהנהג שנהג בקטנוע וברח".
על אף טיעוני ההגנה בכל הנוגע לזיהויו של הנאשם, סבור אני למעלה מכל ספק סביר, שהשוטר אשר הכיר היטב את הנאשם באותה עת, זיהה בוודאות את הנאשם כמי שנהג בקטנוע, זמן קצר, דקות ספורות קודם לכן (עמוד 5 לפרוטוקול , מיום 24.2.11, שורה 27)